יום שני, 16 במרץ 2009

על מכחולים וניירות

בעקבות השאלה של אורית עריף בפוסט הזה, החלטתי להתייחס לנושא המכחולים ומצע העבודה.

כמה כללי אצבע:
יש מכחולים עגולים ומכחולים שטוחים. העגולים מתאימים לעבודה בצבע מעורבב במים, וליצירת פרטים מדוייקים. אפשר להשתמש בהם לעבודה בצבעי מים וגואש, אך גם באקריליק כשרוצים לדייק מאד. המכחולים השטוחים מתאימים לעבודה גסה יותר ופחות מדויקת, ולכיסוי מהיר של שטחים. בד"כ משתמשים בהם לעבודה בצבעי אקריליק ושמן.
יש מכחולים קשים ומכחולים רכים. הרכים מתאימים לעבודה עם צבעים מאד מימיים, כמו מים, אקוליין וגואש. הקשים מתאימים לעבודה עם צבע סמיך, כמו אקריליק ושמן.
וכמובן, יש מכחולים גדולים ומכחולים קטנים - מטבע הדברים, המכחולים הגדולים מתאימים לעבודה בקנה מידה גדול ולמידת דיוק לא גבוהה, הקטנים מתאימים ליישום של פרטים מדוייקים בקנה מידה קטן.

חכו חכו
מכאן והלאה זה מתחיל להסתבך. למשל, יש הרבה מאד חברות שמייצרות צבעי אקריליק. הצבעים של חברת אמסטרדם, לדוגמא, הם רכים ודלילים ואפשר לעבוד איתם גם במכחולים רכים יחסית. הצבעים של פבאו סמיכים יותר ודורשים מכחולים קשיחים. יש מכחולים שטוחים בעלי שער רך מאד שמתאימים לכיסוי משטחים גדולים בצבע על בסיס מים. יש מכחולים שטוחים קטנים מאד שאפשר להגיע איתם לדיוק לא רע. יש מכחולים עגולים גדולים מאד שאפשר לכסות איתם שטחים גדולים. יש מכחולים עגולים שנגמרים בצורה ישרה (כמו המברשות שמורחים איתן קצף גילוח), המיועדים לעבודה עם שבלונות. יש מכחולים שטוחים שחתוכים באלכסון, ואפשר להשתמש בהם לצביעת פינות. יש מכחולים שהשער שלהם בצורת חצי קשת, ואין לי מושג למה הם משמשים...

בלי פאניקה!
בתור התחלה, אפשר להיצמד לכללי האצבע, ולעשות הרבה הרבה נסיונות. בסופו של דבר תמצאו איזה מכחולים אתם הכי אוהבים ומה שיטת העבודה המועדפת עליכם. האם אתם מעדיפים לעבוד בגדול או בקטן, בצורה מדויקת או בצורה חופשית. אלה המכחולים שבהם אני משתמשת:


(אפשר להקליק על התמונה כדי להגדיל ולראות את הטקסט בברור)

ומה עם ניירות?
יש נייר מיוחד לצבעי מים (פשוט לבקש בחנות). זה נייר איכותי בעל יכולת ספיגה גבוהה, ואני אוהבת לעבוד איתו לפעמים. הבעיה איתו שהוא יקר מאד, ויש אנשים שמקבלים פיק ברכיים, כשהם יודעים שהם עומדים להכתים במכחולם נייר שעלה המון כסף. אם אתם מאלה שמפחדים או סתם חסרים בכסף, אפשר לעבוד גם על נייר מדפסת רגיל, אבל אז יש גבול למספר השכבות שאפשר להעמיס עליו. בריסטול עבה (240 גרם) פשוט, כזה שנמכר בבלוקים, לא מסתדר עם צבע רווי במים - הוא מתפורר.
אקריליק הוא צבע מאד גמיש ואפשר ליישם אותו כמעט על כל דבר, החל מנייר לסוגיו, דרך עץ וכלה בבד. אקריליק נוח לעבודה עם או בלי מים.
גואש מתאים מאד לעבודה על נייר מכל סוג. צריך לערבב אותו עם מים, והוא יכול להיות דליל מאד, כמו צבע מים, או סמיך יותר. אפשר להגיע איתו לפרטים מאד מדויקים כי הוא גמיש, וגם לכיסוי מלא ואטום של משטחים. קל מאד לערבב אותו וליצור גוונים חדשים. החסרון העיקרי שלוש הוא תמיד מתמוסס במים, גם כשהוא יבש. מצד אחד, זה אומר שהצבע כמעט ולא מתבזבז, כי תמיד אפשר להוסיף מים לפלטה ולהשתמש בצבע היבש. מצד שני, אם בדיוק סיימתם את יצירת המופת של חייכם ובמקרה שפכתם עליה את כוס המים, היצירה תימס כמו המכשפה הרעה מהמערב.

טיפים:
באקריליק, אני אוהבת להשתמש במכחולים ממש זולים וקשים - הם נותנים מראה מחוספס עם משיכות מכחול בולטות. לדוגמא:



המכחולים המג'ויפים שלי ואקריליק בשכבות על הצד החלק של קרטון דופלקס.

בצבעי מים אני מעדיפה מכחולים משובחים ועדינים, כי אחרת קשה לעבוד. מכחולים טובים בד"כ עשויים משיער טבעי או משיער סינטטי מעורב בשיער טבעי. יש כל מיני סוגי שיער שמגיע מחיות שונות. אני לא ממש יודעת מה ההבדלים בין שיער סנאי לשיער סוס, אני אוהבת שיער סייבל (sable).
דבר נוסף, הוא עבודה על מצעים ממוחזרים - אני אוספת מכתבים רשמיים, טפסים, מעטפות ישנות, ספרים ישנים, קרטונים או חתיכות עץ שאני מוצאת. אני אוהבת לעבוד על מצעים כאלה, מכמה סיבות:
- שכבת הטקסט מבצבצת מתחת לצבע ומוסיפה עניין.
- לפעמים קל יותר להתחיל לעבוד על נייר שכבר יש עליו משהו. נייר לבן ונקי יכול להפחיד בשלמות שלו.
- קל לי יותר ליצור קומפוזיציה שמתייחסת למשהו שכבר קיים על הדף. יכול להיות שבמהלך העבודה, אני אחליט שהרקע הקיים כבר לא מתאים ואבחר לכסות אותו. זה לא משנה, הרקע הזה מילא את תפקידו בכך שנתן לי נקודת מוצא.
לדוגמא:



עפרונות צבעוניים על גבי טופס שגנבתי ממס הכנסה



טכניקה מעורבת על דפים של ספר ישן



דיו על מעטפה ישנה

ולסיום, עצה שקיבלתי מדני קרמן ותמיד תמיד מתנגנת לי בראש:
"תמיד תציירו במכחול יותר גדול".




יום שבת, 14 במרץ 2009

רקע וטיפים לאיור בפלאש

פוסט מקיף ומושקע מאת דקלה גפן:

פלאש, במקור מבית מקרומדיה, כיום כבר של אדובי, היא תוכנה שנועדה לעיצוב והצגת סרטונים, אנימציות, משחקים ואפליקציות שונות בצורה וקטורית, על כן מדובר בקבצים יחסית קלים. (את הסרט "וואלס עם באשיר" הפיקו בפלאש בטכניקה מיוחדת הנקראת Cutout , מגזרות נייר) . מעבר לאנימציה, האפשרויות הגלומות בה ליצירת איורים ואייקונים הן רבות, והיא מאפשרת איור בסגנונות שונים, למרות שהקו "הפלאשי" המעוגל והזורם בד"כ ניכר מיד.

אני אפרט כאן כמה טיפים ודוגמאות לעבודה בפלאש ככלי לאיור. כל הטכניקות והשיטות אינן בלעדיות לפלאש. אפשר לאייר בצורה דומה בתוכנות אחרות כמו אילוסטרייטור או פוטושופ, אבל אני אציג כיצד ליישם את זה בפלאש בדרך הכי נוחה (לי)

1. לעבוד בשכבות. בפלאש פשוט אין ברירה. כשמציירים בפלאש כמה צורות באותה שכבה המברשת "אוכלת" את מה שמתחת, אלא אם כן זה ב"Group". אני בד"כ מציירת בשכבה אחת את הקווים ונועלת אותם, ואח"כ מוסיפה מתחת עוד ועוד שכבות. רצוי לתת שמות לשכבות (ע"י דאבל קליק על השכבה) כי החל מהשכבה השישית או שביעית מתחילים לאבד כיוון...
אני מציירת בעזרת לוח ועט גרפי של Wacom , שנותן תחושה של שרטוט בעט, אבל גם כלי הציור של פלאש נוחים מספיק, כמו כן אפשר לייבא קבצים מתוכנות וקטוריות אחרות כמו אילוסטרייטור, ולהמשיך לעבוד עליהם בפלאש.

שכבה ראשונה- קווי קונטור



2. לעבוד עם תמונת רפרנס בשקיפות. בהקשר של עבודה בשכבות, פלאש מאוד נוח כשרוצים לעבוד עם תמונה "מול העיניים" כרפרנס, או להשתמש באיור סרוק שרוצים לעבור על הקווים שלו. ניתן בפלאש לייבא אותם לשכבה נפרדת, להפוך אותם לסימבול גרפי ע"י F8, ואז לתת לציור שקיפות בחלון “properties”, כדי שיהיה ניתן לצייר "מעל" בצורה נוחה.
השימוש הזה בשקיפות לאובייקט יכולה כמובן לשמש גם באיור עצמו, כפי שעשיתי בהמשך עם דפנות המיטה.

דוגמה לשימוש בתמונה כסמל גרפי בשקיפות



3. צביעה ראשונית. צובעים בשכבה אחת או כמה את הציור בצבעים הבסיסיים, אח"כ נוסיף מעליהם שכבות של ההצללות, ההבלטות וכל הקישוטים האחרים.

שכבת צביעה ראשונית



4. הצללות והבלטות (Highlights). בהמשך מוסיפים את השכבות שנותנות "נפח" לאיור: הצללות- בגוון מעט יותר כהה מהגוון שעליו, והבלטות – בגוון יותר בהיר, מה שחשוב זה להתייחס לכיוון ממנו מגיעה כביכול תאורה, ולפי זה ליצור את האור והצל באיור.

האיור לאחר הוספת שכבות הצללות, היילייטס וכו'



5. שימוש בסימבולים גרפיים. כשרוצים לשכפל איזו צורה או תמונה כמה פעמים באיור, אפילו אם היא חוזרת כל פעם בצורה טיפה שונה ניתן ליצור ממנה סמל גרפי (Graphic Symbil) בעזרת F8 לתת לסמל שם ואז להביא אותו מהספריה (Library) של הקובץ כמה פעמים שרוצים, זה מפחית את משקל הקובץ, כי הפלאש צריך "לזכור" רק צורה אחת.
בחלון ה-properties ניתן לשנות לכל אחד מהסימבולים (מאותו מקור) את השקיפות, גוון ובהירות, וכמובן ניתן לשחק עם הגדלים והמיקומים.
באיור הנ"ל השתמשתי בסימבולים לדוגמאות שחוזרות על עצמן על המצעים.

הוספת סימבול גרפי מהספרייה



6. מעברי צבע (Gradient). כשעושים גרדיאנט בפלאש, כדאי להשתמש בכלי ה-Gradient Transform Tool, שנמצא בחלון הכלים. הוא מאפשר לכוון ולשחק עם מעבר הצבעים מבחינת גודל, זווית ומיקום.

דוגמה לשימוש בכלי ה- Gradient Transform Tool



7. Trace Bitmap . פלאש, שעובד עם צורות וקטוריות, יכול להפוך תמונת Bitmap לוקטורית בכלי ה-Trace . אפשר לשחק עם הפרמטרים, אבל התוצאה יוצאת לרוב כמו באפקט Drybrush של פוטושופ, וזה גם מכביד על הקובץ.

דוגמה לשימוש ב-Trace Bitmap



אלו כמה קווים מנחים בסיסיים לאיור בפלאש, בכל גרסת פלאש חדשה מצטרפים עוד כלים ואפשרויות.
מקווה שהדברים יהיו שימושיים למאיירים אחרים, בהצלחה!

____________________________________

שאלות בנוגע לנושאים שהוסברו בפוסט, ניתן להעלות בתגובות ואני אעביר לדקלה.
דקלה, המון תודה על ההשקעה!!


יום שישי, 6 במרץ 2009

צבעי פנדה מדוללים בשמן

המאייר המוכשר שחר קובר תרם לבלוג את הפוסט המאלף הבא:


יש המציירים בצבעי פנדה, ויש המציירים בצבעי שמן. אני, (לפעמים אבל לא מספיק), מצייר בפנדה עם שמן.
צבעי פנדה, או בלעז (oil pastels) הם למעשה פסטלים על בסיס שמן . "פנדה" הוא מותג של חברת טלנס שתפס בישראל כשם כולל לצבעי פסטל שמן.
למעשה מדובר בתערובת של פיגמנט צבע עם שמן. לכן קל נורא להמיס את הפנדה בשמן. יש כמה טכניקות עבודה, אציג כאן את החביבה עלי שכוללת דילול פנדה בשמן ושימוש בעפרונות בקונטור ולפרטים בסוף.

מתחילים בסקיצה בעפרון, עדיף על נייר כבד כדי שיוכל לספוג טוב את השמן. עדיף על הצד המט של דופלקס או על קרטון ביצוע. לאחר שמציירים סקיצה יש לרסס אותה במקבע (פיקסטיב) כי גם העפרון נמרח כשעוברים עליו עם הפנדה.




אחרי שהמקבע מתייבש יש למרוח על כל האזור שרוצים לצבוע פנדה לבנה בשכבה דקה. זה עוזר לערבוב טוב של הצבעים בשלב הבא.



מתחילים לצבוע. צובעים באופן גס כל משטח שרוצים לצבוע עם פנדה ואז לוקחים מכחול קשה, עדיף סוג ב', טובלים אותו בשמן, ומתחילים למרוח את הצבע במשטח הרצוי. כך ממשיכים לשאר המשטחים. זה מאוד כיף. אפשר גם עם מקלוני אזניים, צמר גפן, נייר טואלט וכמובן - עם האצבעות.




על השכבה הראשונה אפשר להוסיף שכבות נוספות, לערבב גוונים ולהוסיף פרטים. זה די קל.

בטכניקה הזאת צריך להקפיד על שכבות דקות של צבע ולא עבות כמו שנהוג בפנדה לא מדולל.




כשמסיימים כדאי לחזור לעפרון (עדיף עפרון מכני דק), ולהוסיף פרטים. העופרת של העפרון יוצאת שחורה מהרגיל בגלל השמנוניות. אפשר להוסיף גם פרטים בעפרונות צ'ינה שגם הם מסיסים בשמן, אבל באופן פחות מוצלח.



שוב מרססים הכל במקבע, וזהו. אפשר לסרוק בקלות. יש היודעים לעבוד בטכניקה זאת באופן נקי, אני לא כזה ולכן אני מנקה את הכל בעזרתו של החבר האמיץ פוטושופ, משנה קצת צבעים וכו'.




הערות:
- צריך לבדוק קודם כמה צבעי הפנדה שיש לכם מסיסים בשמן. יש סוגים פחות מוצלחים לטכניקה הזאת ויש כאלו נפלאים. אני ממליץ על cray-pas של חברת סאקורה. לא יקרים בכלל ומאוד מוצלחים.
- אומרים שהכי טוב לעשות את זה עם שמן פשתן. אני משתמש גם בשמן בישול, שזה כנראה לא טוב בטווח הארוך לשימור המקור, אבל טעים. במילא אני סורק הכל בסוף, האורגינל לא משנה לי כ"כ.

מי עובד ככה: מורן ברק.

_______________________________________


שחר, תודה רבה, על הפוסט ועל האיור המקסים.

בהזדמנות זו אני פוצחת במבצע: פוסט תמורת לינק - שימו לב, בטור הימני הוספתי עמודה תחת הכותרת "חברים". כל התורם פוסט יזכה בלינק לאתר שלו/ה.

שחר הציע להרחיב את הבלוג כך שיכלול גם מידע לגבי חומרים שונים, סוגי נייר, סוגי מכחולים, השוואה בין מוצרים, וכן לגבי מה ואיפה אפשר וכדאי לקנות. אני אשמח לקבל טיפים גם בנושאים הללו.

כמו תמיד, תגובות, הערות והארות יתקבלו בברכה!

יום ראשון, 1 במרץ 2009

איור ממוחשב 2

המאיירת והאמנית המעולה דורון זהרי, כתבה הסבר קצר על טכניקת העבודה שלה:

אני מאיירת באמצעות המחשב קצת אחרת, אחד הדברים שאני לא יודעת לעשות זה סקיצות. ואני ממש לא אוהבת לעשות סקיצות בעיפרון לפני שאני מתחילה לאייר או לצייר...יש לי רעיון כללי, ואני מוכנה להפתעות על גבי הדף או מסמך במקרה של המחשב.
אני מאיירת במחשב בצורה מאד דומה לאיור באקריליק עם הרבה שכבות שמבצבצות מתחת ובלי קונטורים. לצורך כך אני משתמשת במברשות בעלת קצוות גסים.
היתרונות של המחשב- מחיקה בצ'יק, אם משהו לא מסתדר לי בגודל או שאני מגלה ששני סמ' ימינה היו משפרים את האיור- אין בעיה לתקן, ואם התוצאה הסופית לא נראת לי אז אני יכולה לשמר את החלקים שאהבתי ולחדש את כל השאר.
הטכניקה הזו, פשוט גורמת לי לאייר יותר בזריזות, ובכלל אני משתדלת שהעבודה שלי על המחשב תהייה כמה שיותר דומה לאיך שאני מציירת. וככה אני מציירת.
אני מצרפת דוגמאות לאיך שימרתי והעברתי ויצרתי איור שונה:






___________________________________________________

מה שאני מאד מעריכה אצל דורון זה את החופש שהיא לוקחת לעצמה לעבוד בלי סקיצות ועם מוכנות להפתעות.

דוגמא לאיור נסיון שעשיתי לפי ההנחיות של דורון:

בהיעדר סקיצה החלטתי לצייר פרצוף.
פתחתי מסמך חדש ובחרתי את המברשת הזו:



זו מברשת שנותנת קו בצפיפות נמוכה ועם שקיפות, כך שניתן לראות את השכבות של הצבע שמתחת.
בשכבה חדשה ציירתי את הבסיס:

בשכבה נפרדת הוספתי:

ובעוד שכבה:

המשכתי להוסיף צבע בשכבות נפרדות, בערך בסדר הזה:



החלטתי שהגיע הזמן לתת לברנש שיער. החלפתי למברשת עגולה פשוטה ושוב פתחתי שכבה חדשה:


ועכשיו נראה לי שיתאים לו גם זוג משקפיים (בשכבה נפרדת כמובן):


ולהשלמת המראה, חולצת פסים:



החלטתי לשנות קצת את האופי של הדמות. כיביתי את שכבת השיער וציירתי שיער שונה בשכבה אחרת:


החלפתי לו חולצה:



ולסיום הוספתי שכבת רקע:



היה כיף.
כמובן שאפשר לשלב: לעבוד עם מברשות שונות אטומות או שקופות, להוסיף טקסטורות וכד'.
דורון מוכרת חלק מהאיורים שהיא יוצרת כתמונות לחדרי ילדים. הדוגמאות שהיא שלחה הן מתוך המכירה האחרונה שערכה. מי שמעוניין לקנות, מוזמן לפנות אליה למייל: sohari@013.net.