איור ממוחשב

לבקשת מנחם, אני מקדישה את הפוסט לאיור ממוחשב, למרות שאני ממש לא מומחית בעניין. הצורה בה אני עובדת במחשב היא תוצאה של התנסות והעדפה אישית, כי לא למדתי טכניקות של איור ממוחשב כמו את הטכניקות הידניות. יש הרבה מאיירים שעובדים רק במחשב ופיתחו כל מיני שיטות לתת מראה ידני לעבודה שלהם. אני מודה שאותי זה לא כ"כ מעניין, לכן לא הקדשתי הרבה זמן ללמוד את הנושא. בעיני, הדבר הטוב במחשב הוא הקלות של המשחק וההתנסות. הרבה אנשים שמפחדים ממכחול וצבע, מרגישים בטוחים יותר כשהם עובדים עם המחשב, כי קל יותר לתקן ולחזור אחורה. אני מציעה לכל מי שמרגיש כך לנצל את המחשב ולעשות כמה שיותר נסיונות, עד שימצא את שיטת העבודה המועדפת עליו.

סריקה:
אחת הדרכים לשמר תחושה חומרית היא לסרוק קו שנעשה בעפרון או במכחול. איור בשחור-לבן מומלץ (ע"י אנשי המקצוע) לסרוק ברזולוציה של 600dpi, כדי לקלוט את כל הניואנסים של הקו, ואח"כ להוריד רזולוציה כשמתחילים בצביעה. האמת - אני לא ראיתי הבדל גדול בין סריקה כזו לבין סריקה של 300dpi, בייחוד כאשר מוסיפים צביעה ממוחשבת. שכל אחד יעשה מה טוב לו...

אחרי סריקה צריך בד"כ לבצע תיקוני צבע - אני משתמשת בכלי המחק וב levels כדי להבהיר את הרקע הלבן וכדי לחזק את הקו, בייחוד אם זה קו עפרון. לא תמיד אני מנקה את הרקע לגמרי, לפעמים אני אוהבת להשאיר חלק מכתמי העפרון ואת הקו המחפש, זה מוסיף חיים לאיור ו"מלכלך" אותו.



למעלה: איור בעפרון שסרקתי ותיקנתי קצת. אפשר לראות שהרקע אינו לבן נקי ונשאר הרבה לכלוך. השארתי גם את הקו המקורי, שהוא בעצם קו של סקיצה.
אני מעבירה את השכבה הסרוקה ל multiply וצובעת בשכבה מתחת.

כדי לשנות צבעים של קו קונטור:
אני משתמשת במסכות הללו: hue/saturation, color balance, gradient map, ופשוט משחקת עם הערכים עד שאני מגיעה למשהו שמוצא חן בעיני. זה די עניין של ניסוי וטעייה.



כאן השתמשתי ב color balance ושיחקתי עם הסרגל האדום.



כאן שיחקתי עם הסרגל הירוק.



כאן השתמשתי ב gradient map.

צביעה:
יש מליוני דרכים לצבוע והרבה תוכנות שאפשר להשתמש בהן. לפעמים השפע הזה מבלבל. אני עובדת בפוטושופ, ובעצם צובעת בטכניקה שדומה למדי לטכניקה הידנית, כלומר בשכבות. אם הקו שסרקתי הוא מאד גס ועפרוני, לפעמים יפה דווקא לצבוע צביעה נקייה, כי זה יוצר ניגוד מעניין. הנה שתי שיטות צביעה שאני אוהבת:

1. לצבוע במברשת בעלת קצוות גסים, ובדרגות שונות של שקיפות:



בחרתי כתום צהבהב ב- 80% שקיפות, וצבעתי בלי להקפיד יותר מדי להישאר בתוך הקווים.



החלפתי לצהוב והמשכתי באותה מברשת.



עדיין עם אותה מברשת, הוספתי קצת אדומים



הורדתי את השקיפות ל-30%, והוספתי הצללות בכחול.

2. סימון משטחים בצורה גסה באמצעות כלי הלאסו ומילוי שלהם בצבע אחיד - מתקבל מראה דומה לקולאז':



כך נראה האזור המסומן



המשכתי לצבוע כך תווים נוספים בפנים.
ועכשיו אפשר לשחק עם -

טקסטורות:
גם זה נושא שאין לו סוף... אפשר לסרוק המוני סוגים של טקסטורות ולהוסיף אותן לאיורים. אני משחקת עם ההגדרות של השכבה בה נמצאת הטקסטורה עד שאני מקבלת תוצאה שנראית לי מעניינת. הכוונה היא לחלון הזה:



אפשר גם להכין טקסטורות לבד. עכשיו יש לי הזדמנות להשתמש במה שהכנתי לפוסט הקודם - בחרתי בריבוע הזה:



והוספתי אותו לקובץ. שיניתי את מצב שכבת הטקסטורה ל- color burn.
כך זה נראה לפני:



וכך אחרי:



איזה פלא :)
מיקמתי את שכבת הטקסטורה מעל שכבת הרקע הכחול כדי שתשפיע רק עליו.

עד כאן. אני מקווה מאד שמישהו אחר יוכל להוסיף פוסט קצת יותר רציני בעניין. בכל אופן, זה דווקא תחום שקל למצוא עליו מדריכים באנגלית.
חיפוש בגוגל העלה את האתר הזה שנראה מעניין.
המאייר Von. R. Glitschka מפרסם מדריכים לאיור דיגיטלי באתר שלו, Illustration Class.
כרגיל - תגובות, בקשות ושאלות תתקבלנה בברכה!

אקריליק בשכבות

עבודה בשכבות היא טכניקה בסיסית המתאימה לכל סוגי הצבעים - מסיבה זו בחרתי בה כנושא הפוסט הראשון. ברגע שמבינים את העיקרון, ניתן ליישם אותה בהמון וריאציות, בעבודה ידנית או במחשב.

מה זה נותן לי?
כשמניחים צבע על גבי צבע, מתקבלת תוצאה עשירה המוסיפה עניין ויזואלי לאיור. בשיטה הזו אפשר ליצור מרקמים שונים, משטחי צבע מגוונים, ושילובי צבעים מפתיעים, המעניקים תחכום לעבודה.

ככה זה עובד:
העיקרון מאד פשוט: אני צובעת משטח בצבע יסוד עפ"י בחירתי. לאחר מכן אני ממשיכה בהנחת צבע אחר מעליו, בצורה לא אחידה, ומאפשרת לצבע התחתון להתגלות דרך השכבה העליונה. למשל:



הנחתי שכבה ראשונה בצבע חום. כשהשכבה הראשונה התייבשה באופן חלקי, הנחתי מעליה שכבה שנייה באדום. חלק מהאדום כיסה את החום, חלק התערבב איתו, חלק נמרח בשכבה דקה ושקופה למחצה. משיכות המכחול ניכרות במשטח ומוסיפות לו מרקם מחוספס.

כך נראית התוצאה הסופית לאחר סריקה.


שכבה ראשונה באדום, מעליה שכבה שנייה בצהוב חלמון. הצהוב הוא צבע בעל מידת שקיפות גבוהה, לכן הוא לא אוטם את השכבה התחתונה.


תוצאה סופית.


שכבה ראשונה בכחול כהה. הפעם חיכיתי שתתייבש ועליתי עליה עם צבע לבן. לבן בשכבה דקה יהיה בעל מידת שקיפות גבוהה, בשכבה עבה או במספר שכבות יכול להגיע לאטימה מלאה. קיבלתי משטח כזה:



שיטות ליישום:
1. צבע תחתון כהה/דומיננטי ומעליו צביעה בגוונים בהירים - מאחר והאקריליק הוא צבע בעל שקיפות (בניגוד לגואש למשל, שהוא צבע אטום), הגוון התחתון יעבור דרך השכבה העליונה הדקה וישפיע על הגוון הסופי שיתקבל באיור.
2. בשכבה העליונה - עבודה חופשית במכחול, ללא הקפדה יתרה על מילוי מדויק של השטח. הצבע התחתון יבצבץ דרך המקומות החשופים.

מתי כדאי להשתמש:
1. כשאני רוצה ליצור רקע בעל מרקם מעניין. הרקע יכול לשמש כבסיס לאיור, או כרקע לטקסט.
2. כשיש באיור משטחי צבע גדולים שאני רוצה להוסיף להם עניין.
3. כשאני רוצה ליצור גוונים מעניינים או "מלוכלכים".

הדגמה של איור קטן בטכניקה הזו:



צבעתי שכבת בסיס באדום עבור הדמויות,



הוספתי שכבת בסיס בכחול כהה לרקע, וחיכיתי לייבוש.



עליתי על הכחול בצבע לבן. לא כיסיתי את כל הכחול, השארתי מרווח מסביב לדמויות ליצירת קו קונטור גס.



הוספתי צבע לבן לפנים ומעליו עוד שכבה של צהוב. השארתי קווים חשופים של אדום כדי ליצור פה ועיניים.



הוספתי לבן וצהוב לידיים של הדמות. הוספתי שכבה של צהוב לכלב. היו מקומות בהם הצבע האדום הונח בשכבה עבה ולא התייבש עדיין, כך שהוא התערבב עם והשתלט על הצהוב –ניצלתי את זה כדי ליצור נפח. הוספתי כמה משיכות מכחול של חום מעל הצהוב בגוף הכלב. השתמשתי בחום כדי לצייר לדמות שער.



הוספתי שכבה אטומה של ירוק עבור המכנסיים. החלטתי להשאיר את החולצה בצבע הבסיס האדום ולהוסיף לה פסים לבנים.



המשכתי לעבוד עם הלבן כדי ליצור שיניים בתוך החיוך.



כך נראה האיור הסופי לאחר סריקה.

מאיירים שעובדים כך:
- המאיירת המעולה עופרה עמית עובדת בשיטת השכבות. היא יוצרת שכבת בסיס בצבע אדום לכל האיור, וצובעת מעל עד לקו הקונטור, כך שהקו עצמו נשאר לא צבוע ודרכו מפעפע הצבע האדום. מאחר והאדום הוא צבע דומיננטי, הוא משפיע על הצבעוניות הכללית של האיורים ועוזר בהפיכתם לסדרה.
- גם נטלי פודלוב המדהימה עובדת לעיתים בטכניקה של שכבות, בשילוב עם קולאז' ועוד דברים טובים. משטחי הצבע בעלי המראה המלוכלך מהווים ניגוד משלים לפרטים הקטנים והמדויקים להדהים.
- Mary Kate Mcdevitt - בדומה לעופרה עמית, היא משאירה את קו הקונטור לא צבוע, אך בשונה ממנה, היא מנצלת את השכבה התחתונה כדי ליצור מראה מלוכלך ושרוט, שמתאים יותר לקו האיורי שלה. הקומפוזיציות שלה פשוטות יחסית ולכן עובדות טוב עם סוג הצביעה הזה שמעשיר את האיור.
- Evelyn Daviddi - מאיירת איטלקייה. גם היא עובדת הרבה עם אדום כשכבת בסיס. שילוב של שכבות ודוגמאות שהיא יוצרת (patterns) מוסיפים הרבה עניין ויזואלי לקו איורי פשוט.
- Alessandra Cimatoribus - עוד איטלקייה. האיטלקים אוהבים לעבוד בשכבות.

סוף הפוסט הראשון -
תגובות ושאלות תתקבלנה בברכה!

עדכונים:
1. אני מוסיפה לינק שתרמה סיגל (הלא היא je-ronimo) בתגובה לפוסט, של MATEO, מאייר גרמני. הסגנון הגרמני קצת קודר וביזארי לעומת הסגנון שאני נמשכת אליו, אבל הוא מקצועי ביותר ויפה מאד. תודה סיגל!
2. לגבי גודל המכחול והדף - זה נושא מעולה ואני מתכוונת להקדיש לו פוסט נפרד. בדוגמה שהראיתי למעלה, עבדתי ממש בקטן כדי לזרז את הקצב - האיור כולו הוא בערך בגודל של גלויה. השתמשתי בכמה מכחולים: לרקע ולפרטים הגדולים - מכחולים שטוחים, שרוחב המברשת שלהם הוא 0.5 ס"מ ו- 0.7 ס"מ, ולפרטים הקטנים (כמו הפסים והשיניים) - מכחול עגול מס.2. אבל - הגודל לא קובע!! זה עניין של העדפה אישית, כל אחד ומה שנוח לו. הסברים נוספים - בקרוב. תודה לאורית עריף על העלאת הנושא:)